לקראת כלכלה מעגלית

Updated: Jun 28

נכתב על ידי: היידי סמסר Heide Sumser


אנחנו חיים בחברה של "קח-השתמש-זרוק". הצריכה עולה על גדותיה, וכמות הרכוש שיש לאדם היא סמל סטטוס. הצריכה מעידה גם על צמיחה כלכלית, כפי שניתן לראות בחשיבות שנותנים למדד המחירים לצרכן. וכל הצריכה הזאת מצריכה שימוש גדול יותר במשאבים כמו חומרי גלם, אנרגיה, מים ופסולת. אם אחד היעדים שלנו כחברה הוא להעלות את רמת החיים של הפרטים בחברה, זה לא אומר בעצם שהצריכה צריכה להמשיך ולגדול?


אבל, מה אם נוכל לשנות את צורת החשיבה הזאת?

אם נשנה בצורה סיסטמטית את התפיסה שמוצרים חדשים, שמצריכים הרבה משאבים, הם טובים יותר? ובמקום זאת, התפיסה תהיה שפחות זה יותר, ושככל שהמערכת בכללה תהיה יותר מקיימת ומעגלית יהיה טוב יותר לכולם? השינוי התפיסתי הזה כבר מתחיל בכל רחבי העולם. אנחנו עוברים מכלכלה ליניארית - "קח-השתמש-זרוק" לכלכלה מעגלית המקדמת אינטרסים כלכליים וסביבתיים יחדיו. אם ניקח בחשבון גורמים כמו משאבים מתכלים, לחצים תחרותיים, והצורך הכי חשוב של לשמור על ההתחממות הגלובלית ברמה שניתן לשלוט בה, נראה שהשינוי חייב להיות מהיר יותר ועכשיו. והשינוי מציע ליחידים, ארגונים, ומוסדות פיננסיים הזדמנות לחדשנות עסקית, וכך לשנות ולעצב מחדש את דרכי הפעולה שלנו ואת צורת הצריכה שלנו. כולם יכולים לקחת חלק.


עקרונות הכלכלה המעגלית מסייעים להפוך מה שנראה כאתגרים סביבתיים יקרים לבעלי ערך כלכלי שמניב רווחים. יש לזכור שללא יעילות כלכלית, שום כלכלה לא יכולה להמשיך להתקיים.


אם נתקדם מעבר לשימוש בתל"ג כדי למדוד את הצמיחה הכלכלית ורמת החיים שלנו, נראה שיש מדדים כגון מדד הפיתוח האנושי (HDI) ומדד שנות חיים בריאות (HLY), ואלו משמשים לבדיקת הרווחה במדינות אחרות. הגרף למטה מתאר תופעה שתומכת בצריכה מקיימת ובמעבר לכלכלה מעגלית. מעבר לרמה מסוימת של צריכה, רמת החיים כמעט ולא עולה. ז"א, שהצריכה ההולכת וגדלה, המבוטאת כטביעת רגל חומרית, לא מובילה לעליה מתמדת ברמת החיים, שמבוטאת לפי HDI ו-HLY. לכן, התמתנות העקומה מראה שמעבר לנקודה מסוימת, מדינות עם טביעת רגל חומרית גדולה פר תושב, לא נהנית בהתאם מעליה ברמת החיים.

הדבר דומה לטביעת רגל פחמנית, מי שתיה, ושימוש בקרקע. בשתי מדינות באמריקה הלטינית, מקסיקו וברזיל, יש מדד HDI יחסית גבוה, מעל 0.8, ו-HLY, 48-52. זאת עם מדד נמוך בהרבה של טביעת רגל חומרית, 13-15 טון/תושב, בהשוואה למדינות מפותחות. זה מראה שניתן לפצל בין רמת חיים וצריכה.


כלכלה מעגלית

איך ניתן להתקדם לעבר כלכלה מעגלית?

אנחנו צריכים להתאים ולתכנן מחדש דברים כמו מדיניות, מודלים עסקיים, אופן מיצוי משאבים, ולהשתמש באסטרטגיות, עיצוב תעשייתי, מערכות ייצור וניהול פסולת. אמנם צריך לשנות את המדיניות, אבל חברות, כולל מוסדות פיננסיים, יכולים למלא תפקיד חשוב בקידום ועיצוב המדיניות הזאת.


אנחנו צריכים חברות מעורבות שבהם פרטים וצוותים יכולים לפתח צורות חדשות של עסקים ואת המערכות, התהליכים, המוצרים והכלים הנדרשים לכך, מהן כמה מהדרכים לעשות זאת?


מודלים עסקיים בכלכלה מעגלית-

ניתן לקרוא על עשרות דוגמאות בפורום שלנו בלינק.

ניתן לפתח מודלים עסקיים חדשים או פשוט לעצב מחדש את המודל העסקי הקיים. חדשנות היא לא רק להמציא דברים חדשים, אלא לתפוס דברים קיימים באופנים חדשים. צרו ערך מעגלי ע"י צמצום ו/או סגירת נקודות קצה בתהליך ליצירת לולאות עם המשאבים הקיימים. אפשר להשתמש בכמה דרכים: תיקון, ייצור מחדש, מיחזור, שימוש חוזר וייעול תהליכי.

הציעו שירותים המעודדים מעגליות וממוקדים בלקוח.


עיצוב מוצר מעגלי-

המוצר יכול להיות מתוכנן לפונקציונליות מירבית ואורח חיים ממושך מלכתחילה. בנוסף, הוא יכול להיות מתוכנן עם פחות חומרי גלם. המוצרים מתוכננים לאפשר תיקונים ושדרוגים בקלות, ובסוף חיי המוצר, התכנון מאפשר שימוש מחדש בחלקים, בחומרים, פירוק, מיחזור, שיווק מחדש ושיפוץ.


ניהול פסולת מיטבי-

בחינה מחדש של פסולת-פסולת הופכת למקור למוצרים חדשים/משווקים מחדש. להכנסה ממכירות, לתרומות לארגונים קהילתיים שבשבילם הפסולת שלנו היא משאב. ניתן להפחית פסולת ע"י צריכה חכמה יותר, השקעות חכמות יותר, שימוש חוזר ומיחזור. ניהול פסולת אחראי הוא קריטי, עם משרפות לחומרים מסוכנים וסילוק בטיחותי לחומרים בלתי מסוכנים. למשל, המספר ההולך ועולה של ציוד אלקטרוני ופלאפונים מצריכים טיפול מיוחד להשבת חומרים ועיבוד הפסולת, תהליכים שצריכים להיות נגישים יותר. הפסולת יכולה גם להיות מקור לאנרגיה במפעלים שזהו ייעודם.


מהם היתרונות של כלכלה מעגלית?

תיקון, שימוש חוזר, מיחזור, שדרוג ושיווק מחדש של מוצרים: חוסכים כסף על חומרי גלם, מכניסים כסף ממכירות (מוצרים חדשים או משווקים בשנית, כמו גם מכירת פסולת ותוצרי לוואי) או מהשכרת או מכירת ציוד או חלל לא בשימוש. סחורה זו עמידה יותר וקלה יותר לשדרוג, שבתורו מאפשר הוצאות ויכול לתרום לסיכון אשראי טוב יותר ללקוחות ע"י מוצרים באיכות גבוהה, אחריות יצרן ארוכה יותר כמו גם על מוצרים.


כלכלה שיתופית-

במקום לייצר ולזרוק, אפשר לייעל את השימוש בסחורה ושירותים בין משתמשים ע"י הנגשה למגוון רחב יותר של מוצרים, כולל כאלה באיכות גבוהה יותר או במחיר גבוה יותר. למשל, אם מחזיק פחות מוצרי חשמל ביתיים, אנשים יחסכו כסף וישתמשו במכשירים כשצריך. נוכל לבחור פחות מכשירים באיכות גבוהה יותר ויעילים יותר אנרגטית וכך גם לייעל את התקציב שלנו. זה יחסוך במשאבים, ויפחית זיהום והפקת פסולת. אם נשתמש בפחות מכשירים, נפחית את צריכות המים ואת הפגיעה הסביבתית (בייצור, שינוע, שימוש ושלבי סוף חיי מוצר).


הזדמנויות עסקיות וכלכליות-

מוזמנים לפנות לגורמים שונים דרך הפורום שלנו.

פתחו קשרים עם מגוון רחב של גורמים (החל מיזמים ועד מנהלים בכירים, מסטודנטים ועד מהנדסים ופנסיונרים). יצירת הזדמנויות כלכליות סביבתיות בין אם קמעונאים ולקוחות עסקיים בדמות מכשירים ורכבים יעילים אנרגטית ובין אם השקעות גדולות יותר מצד עסקים קטנים/בינוניים כמו ציוד, מיכון כבד, ייצור ושדרוג פס ייצור, אנרגיה נקייה ומפעלי ייצור פסולת. הדבר נחוץ יותר בליסינג סביבתי כשהקשר בין גישה (תפעול של ציוד יעיל אנרגטית) וצרכים כלכליים (ליסינג פיננסי/תפעולי) גובר ככל שהצריכה גדלה.


הזדמנויות חינוכיות-

הכלכלה המעגלית דורשת יותר ויותר כישורים טכניים, ניהוליים ותקשורתיים המציעים הזדמנויות לאוניברסיטאות, מוסדות, אקדמיות ועסקים לפיתוח תכניות וקורסים חדשים, וליחידים ללמוד ולפתח מיומנויות חדשות שיהיו בדרישה הולכת וגדלה.


מעבר מכלכלה ליניארית לכלכלה מעגלית מפתח את צורת החשיבה שלנו, ההתנהלות וקבלת ההחלטות. יש הזדמנויות בשפע לפיתוח מומחיות בתחומים החדשים שהכלכלה המעגלית צריכה לתקן, שימוש מחדש, מיחזור, השבחה וייצור מחדש של מוצרים. יש מספר הולך וגדל של הזדמנויות לצרף רשתות עסקיות, שותפויות וקהילות לשיתוף ידע, חדשנות ופתרון בעיות. במה תתחילו?


יש לכם רעיון לשיתוף פעולה או פרוייקט? צרו איתנו קשר!


Contact:

Mobile :+972-54-7499711 Email : maor@sutok.co.il Adress: Haifa , Israel. ​​​© 2020 by Sutok

עקוב אחרינו
  • sutok YouTube
  • Instagram Sutok
  • Facebook Sutok
  • LinkedIn Sutok
  • Twitter Sutok

היתר רעלים | היתר פליטה | תסקיר השפעה על הסביבה | פינוי פסולת מסוכנת | ייעוץ סביבתי | תיק מפעל | טיפול בשפכים