תעשיית הטקסטיל והשפעתה על איכות הסביבה

נכתב על ידי : דליה גרוס, מעצבת, יועצת וחוקרת אופנה בת קיימא.

תעשיית הטקסטיל היא חלק בלתי נפרד מעולמנו. הטקסטיל נמצא כמעט בכל מקום, החל מפרטי לבוש, ריפוד למכוניות, שרוכים בנעליים ועוד. הוא מלווה את האדם מיומו הראשון ואין ספק שאי אפשר בלעדיו.

בשנים האחרונות, התגלתה בעיית זיהום עולמית חמורה, שהמקור לחלק נכבד ממנה הוא תעשיית הטקסטיל. נושא זה נקשר לגורמים רבים בעולם, שכן, תעשיית הטקסטיל היא התעשייה המזהמת השנייה בגודלה בעולם. אולם, הפתרון כלל אינו פשוט.

תחילה נסביר על התפתחות הטקסטיל והבעיות שנוצרו בעולם עקב הייצור ההמוני. בהמשך, תוכלו להבין את חשיבותה של הכלכלה המעגלית והקיימות בתחום הטקסטיל, ואיך טכנולוגיות סיבים חדשניים מסייעת לאיכות הסביבה. בסוף המאמר מצורפים טיפים ולינקים שימושיים.

אם כך, מדוע תעשיית הטקסטיל אמורה לעניין אותנו ומהן השפעותיה על חיינו כיום? מהן ההשפעות עלינו ועל כדור הארץ לטווח ארוך? אלו שאלות חשובות שעלינו לחקור אותן, כצרכנים. מאמר זה מתאר את הבעיה, ומראה איך ניתן, באמצעות אימוץ הרגלי צריכה חדשים, להסב את מסלולה של תעשיית הטקסטיל לדרך הישר.


עובד במכנסים קצרים וכפכפים לצד חומרים מסוכנים במפעל טקסטיל בהודו

השתלשלות העניינים:

בעבר:

לאורך ההיסטוריה, פיתחה האנושות מגוון סוגי בדים ממקורות וחומרים שונים. האדם למד להשתמש בחומר המעובד לטקסטיל, וליצור ע"פ תכונותיו סוגים שונים של אריגים ויריעות לצורך לבוש, כיסוי, ריפוד וכדומה.

ייצור טקסטיל בעבר, לא היה פשוט. יצירת יריעת בד קטנה דרשה זמן רב, התמדה ומיומנות. ביגוד היה דבר יקר ולא נגיש לכל אדם. כל יריעת בד קיבלה את תווית היוקרה שלה, בהתחשב בחומר וטכניקת האריגה. עם בוא המהפכה התעשייתית במאה ה-18, ירדה עלות הייצור של הלבוש, והוא הפך לזול יותר ובר השגה לאדם הפשוט. השימוש התעשייתי במכונות אריגה, צביעה ועיבוד חומרים, היווה בסיס והקדמה לעולם הטקסטיל כפי שאנו מכירים אותו כיום.

אבן דרך חשובה לציון בהתפתחות הטקסטיל, היא המצאת הניילון בשנת 1938, ע"י חברת 'DuPunt' בארה"ב, ששימש כבסיס לבדים הסינתטיים. המצאת הבד הסינתטי הראשון היוותה מהפכה של ממש בעולם הטקסטיל, ובעלת השפעה באופן מסוים, על האנושות כולה. הניילון איפשר לראשונה לבוש צמוד, אלסטיות ועמידות של הבגד. מגע הניילון רך כמשי, ולכן שמו השני עד היום הוא "משי מלאכותי". הוא הגיח לעולם בעקבות חידושים כמו בד הריאון (Rion) - טקסטיל אלסטי ממקורות טבעיים המעובד עיבוד כימי, שאיפשר ייצור טקסטיל ניילון זול יותר, והוכיח עצמו כחידוש מרענן בעולם האופנה.


הווה:

כיום, סוגי הטקסטיל נחלקים לשלושה סוגים: טקסטיל טבעי, טקסטיל מלאכותי וטקסטיל מעורב.

טקסטיל טבעי: סיבי טקסטיל שמקורם מן החי והצומח, כלומר, כל חומר שמגיע ממקורות טבעיים. זהו טקסטיל מתכלה שיכול לחזור אל הטבע. כותנה, פשתן, קנבס וצמר הן דוגמאות לטקסטיל המסורתי, שעליו התבסס האדם עוד מימי קדם.

כיום, בזכות פיתוחים חדשניים, ניתן לפתח טקסטיל איכותי לסביבה, מחומרים שבעבר לא נלקחו בחשבון כחומרי גלם לייצור בד, כדוגמת טקסטיל המיוצר מאצות. בנוסף, מדפסות תלת מימד מודרניות, יכולות להפוך חומרים שונים לאריגים. לשימוש בטקסטיל הטבעי ישנו כמובן גם היבט שלילי, אליו נגיע בהמשך, אך זהו הטקסטיל המומלץ ביותר לשימוש מפני שהוא ניתן למיחזור ומתכלה - בעל יכולת לחזור לסביבה הטבעית, להתמזג איתה מבלי לפגוע בה ואף להזין אותה.

● טקסטיל מלאכותי: לטקסטיל המלאכותי יתרונות רבים. הוא קליל, נוח, אלסטי, עמיד לאורך זמן, קל לכיבוס, לא מתכווץ או מתקמט בקלות, מתייבש במהירות, ועוד מגוון תכונות, שהופכות אותו לגיבור-העל של עולם הטקסטיל המודרני. לטקסטיל הסינטטי שמות רבים - ניילון, פוליאסטר, נומקס,Polyethylene terephthalate(PET). כולם בעצם סוגים שונים של פלסטיק. השמות הרבים והסוגים השונים יוצרים בלבול בקרב הציבור, אך חשוב לזכור שבסופו של דבר, הם אינם מוצרים טבעיים, הם אינם מתכלים ואת נזקיהם לסביבה נסביר בהמשך.

טקסטיל מעורב: שילוב בין חומרים טבעיים ומלאכותיים. כלומר, בעת ייצור הסיבים עצמם, ישנו ערבוב של במבוק ופוליאסטר, למשל. זהו טקסטיל ש(כיום) אינו ניתן לפירוק ולכן אינו ניתן למחזור. אם כך, כמובן שאינו מתכלה.


הבעיה כיום:

אין ספק שלפיתוחים השונים בעולם הטקסטיל השפעה חיובית על איכות החיים. אך מאחר והיא מייצרת מוצרים בעלי חיי מדף קצרים (הנובעים מאיכות ומגמות האופנה המשתנות ) מחד, ובעלת יכולות התכלות ומיחזור נמוכות מאד מאידך, עלינו לבחון את הנושא מנקודת מבטו של כדור הארץ ולא רק מנקודת המבט של האדם הקטן.

אז מה בעצם הבעיה? מדוע עולם הקיימות מוקיע את הטקסטיל המלאכותי אם הוא כל כך מועיל לאדם? מה האלטרנטיבות השונות והפיתוחים שיש לעולם הקיימות להציע? כיצד אנו יכולים להשפיע על איכות הסביבה בה יחיו הדורות הבאים אחרינו?


בתחילה, עם פיתוח יכולות הייצור ההמוני של הטקסטיל, לא ניתן היה כלל להבין את הנזקים הרבים הנגרמים לסביבה, ובעקיפין גם לאדם. כיום, מובן וגם מוכח, שאם נמשיך לייצר, לשווק, לרכוש ולהשתמש באותו האופן אליו הורגלנו והתרגלנו, נפגע במו ידינו באיכות חיינו, ברמת החיים אליה התרגלנו, ונפגע באיכות חייהם ובבריאותם של ילדינו והדורות הבאים אחרינו.

תעשיית הטקסטיל צורכת משאבי טבע חיוניים והכרחיים להמשך קיום המאזן האקולוגי בכדור הארץ. ללא משאבים אלו, מערכות אקולוגיות שונות, בהן תלויה האנושות כולה, נתונות תחת איום ממשי. כאמור, תעשיית הטקסטיל היא התעשייה השנייה המזהמת ביותר בעולם, ולא בכדי, השפעתה הרסנית לסביבה.


והנה, הסיבות העיקריות שלשמן התכנסנו היום:

חומרי הגלם מהמקורות הטבעיים (צמר, כותנה פשתן ועוד) מגודלים בחקלאות (קונבנציונאלית או אחרת). אולם, יש לזכור שאותם שדות, שהוסבו לגידול משאבים לצורכי האדם, גורמים להרס בתי הגידול של בעלי חיים וצמחים רבים, וכך גורמים לשינוי במאזן האקולוגי, כתוצאה מצריכה מוגברת של משאבי טבע (קרקע, מים, איכות אוויר ועוד). חיות רבות נדחקו מבתי הגידול שלהן והתקשו להסתגל למקומות חדשים. מכאן, שתעשיית הטקסטיל גם תורמת להכחדת מיני חיות וצמחים. ציד, הרג ורדיפה אחר פרוותם הנעימה והמרשימה של חיות מסוימות, תרמה להכחדת בע"ח רבים כמו קנגורו מהסוג וולבי טולאץ', הציפור קרולינה פרקט, והסמור חורפן הים. במדינות רבות חל איסור על ציד חיות שמורות בניסיון לשמור על המאזן, אך לעיתים הפעולות הננקטות מעטות ומאוחרות מדי.

צריכת אנרגיה מוגברת לייצור הטקסטיל ולשינועו, גורמת לעלייה בגזי חממה. בנוסף, במהלך ייצור הטקסטיל נעשה שימוש נרחב בכימיקלים מסוכנים ורעילים לאדם ולטבע. מפעלי טקסטיל רבים עושים שימוש לוקה בחומרים אלה וחושפים את עובדיהם למגע ישיר עם כימיקלים המזיקים לבריאות. אלה בדרך כלל ממוקמים במדינות מתפתחות במפעלים רעועים ומאולתרים, המסכנים את עובדי התעשייה ואת הציבור. תהליך הצביעה, לרוב אינו ידידותי לסביבה; 10-15% מהפסולת משוחררת לסביבה, ופעמים רבות השפכים התעשייתיים והפסולת, אינם מטופלים כראוי ומזהמים את מקורות המים והסביבה אליה הם חודרים. בצורה זו, כל תושבי הסביבה חשופים לסכנה בריאותית בגלל אותם מפעלים.


לא סיימנו עם הבעיות:

שיחרור מיקרופלסטיק לטבע: ייצור הפלסטיק מהווה בעיה חמורה לכדור הארץ מסיבות רבות. הטקסטיל הסינטטי, המכיל פלסטיק, אינו מתכלה בקלות וזמן התכלותו, אם בכלל, תלוי במרכיביו השונים. הוכח כי 35% מהמיקרופלסטיק בטבע, מקורו בתעשיית הטקסטיל (Boucher, J. and Friot, D., 2017). החלקיקים משתחררים בעת כביסת טקסטיל סינטטי או מעורב, זורמים אל מקורות המים, מגיעים לרקמותיהן של אורגניזמים ימיים ומשם במעלה שרשרת המזון, אל מזונו של האדם. מיותר לציין שצריכת מיקרופלסטיק במזון עלולה לגרום לנזקים בריאותיים.


מוצרי טקסטיל אורגניים: הנטייה להאמין שמוצרים אורגניים הם יותר איכותיים לסביבה, אינה מדויקת. מוצרים אורגניים הם אכן איכותיים יותר לאדם באופן ישיר, שכן כך האדם נמנע ממגע עם כימיקלים ורעלים, אך מצד שני, גידול אורגני עושה שימוש נרחב יותר בשטחי גידול ומשאבי מים ואנרגיה. לצורך גידול כותנה – חומר הגלם הנפוץ ביותר בעולם לייצור טקסטיל, נדרשים מים בכמויות עצומות. כותנה אורגנית אמנם אינה מכילה כימיקלים, אך לייצור אותה כמות כותנה, נדרשים משאבים קרקע ומים רבים יותר. בסופו של דבר, גם הכותנה האורגנית, נצבעת לרוב בחומרים שאינם אורגניים, מה שהורס את התהליך האנטי כימי ומותיר את השימוש המוגבר במשאבים מיותר לגמרי. למרות הקושי, עדיין כדאי לצרוך מוצרים אורגניים, לוודא שהם אינם מיוצרים כתעשייה המונית, ולנסות לוותר על צבעי בד מזיקים. מידע על הרכב הבד מופיע על תג המחיר או על התווית המצורפת לבגד. חברות שמייצרות מוצרים אורגניים תוך שמירה על הסביבה, מדגישות זאת על גבי התוויות. נכתוב עוד בהמשך על איך ומה אפשר להבין מתוויות המצורפות לבגד.


מיחזור טקסטיל: חומרים כמו פוליאסטר, כותנה ועוד, ניתנים למיחזור. חברות כמו ECOALF או ®ECONYL אוספות פסולת מהים, בעיקר רשתות דייגים ושקיות ניילון, והופכות אותן לטקסטיל. זה אכן חידוש מבורך לסביבה, אך השאלה המתבקשת היא, מה יקרה כאשר האדם יפסיק ללכלך את הטבע והאם אפשרות זאת קיימת בכלל? הבה נקווה שכן. אך חשוב להבין, שפיתוחים אלה מבוססים על שימוש בפסולת, כלומר שפסולת היא חומר הגלם של אותם המפעלים. חברות אופנה רבות כבר מקדימות תרופה למכה ומפתחות מודלים עסקיים בהם יוכל הלקוח להחזיר את בגדיו והן יתקנו או ימחזרו את הבגד.


עד כאן:

כל אלה מביאים אותנו להבנה שעל תעשיית הטקסטיל לעבור מהפך משמעותי . העולם לא זקוק לייצור של עוד טקסטיל. כיום, ניתן לעשות שימוש חוזר בטקסטיל או למחזר כמעט את הכל. אפילו מתפתחת שיטה להפרדת טקסטיל מעורב. אך למרות זאת, רק כ-1% מהטקסטיל המיוצר כיום בעולם הוא ממוחזר! אז עד שנקבל אור ירוק, כדאי להימנע מקנייה של טקסטיל שאינו ממוחזר, ומטקסטיל סינטטי בפרט!


כמובן שישנם נהלים וחוקים למניעת זיהום, אך אלה נאכפים בצורה יעילה בעיקר במדינות מערביות. חברות טקסטיל שאינן מתחשבות בסביבה, מייצרות את בגדיהן במדינות מעוטות יכולת, בהן התקנים והנהלים אינם קפדניים דיים או אינם נאכפים כלל. יש שיאמרו אם כך, שהבעיה היא של המדינות המאפשרות פרצות שכאלה, אך חשוב להבין שהבעיה היא גלובלית. זיהום במקום מסוים בסופו של דבר יגיע ויחלחל לאיזורנו באם נרצה בכך או לא. לכן, חשוב, לפני קניית מוצר, לעקוב ולוודא שהחברה פועלת ע"פ התקנות וההנחיות הנדרשות ע"י חיפוש של אישורים ותקנים באתר האינטרנט של החברה או בחנות עצמה (בדומה לדרישת תעודת כשרות). ישנם מחמירים יותר וישנם המחמירים פחות. המטרה היא שכל אדם, ע"פ אמצעיו ורצונותיו, ישקיע במוצר הנכון גם לו וגם לסביבה.


עתיד:

הכל במידה:

ההשפעות המזיקות של עולם הטקסטיל ניכרות מכל עבר, ולצד ההבנה שכל המערכות האקולוגיות כרוכות אחת בשנייה, עלינו לשאוף להחזיר את האיזון הנכון בטבע. הכלכלנית קייט רוורט (Kate Raworth) מציגה את "מודל הדונאט" כמודל כלכלי שמטרתו לשמור על המאזן בטבע בעזרת כלכלה מידתית. כלומר, איזון בין צורכי האדם לבין המגבלות של משאבי כדור הארץ. רוורט קוראת תיגר על הכלכלה הנוכחית, שמטרתה להרוויח בלבד, ומסבירה שיש להגדיר מטרות חדשות הכוללות צמצום פערים חברתיים ושוויון וביטחון תזונתיים, חינוכיים ובריאותיים לכל. כמובן, שהמטרה אינה להחזיר את האדם לימי קדם, אלא להתפתח מתוך כוונה לתקן עוולות סביבתיות, להבין את הטעויות שהאדם אחראי להן ולקחת את המודרניזציה למקום בטוח ובריא לאנושות ולחיים על פני כדור הארץ. לנו כצרכנים יש את היכולת לבחור ממה וכמה אנו רוצים לרכוש, אם נבין שהכוח לשינוי במאזן הצריכה נמצא בידיים שלנו, נוכל להשפיע רבות לשימור המאזן הטבעי.


הקידמה והטכנולוגיה מביאות איתן חידושים רבים בתחום הטקסטיל. למשל, סיבי טקסטיל מפטריות, תירס, אננס, במבוק, קליפות של פירות למיניהם ועוד. כמובן שאלה עדיין לא פופולריים כמו הטקסטיל המסורתי, אך מסתמן שינוי ניכר בעולם האופנה תוך מציאת אלטרנטיבות חדשניות. חברות אופנה גדולות משיקות קולקציות המבוססות על טקסטיל חדיש ואיכותי לסביבה. כמובן שאלה לעיתים קרובות יקרות יותר ונדירות, אך אם נגדיל את הביקוש נוכל להשפיע לטובה על ההיצע. הסיבה העיקרית שחברות האופנה אינן עושות את המעבר לטקסטיל איכותי לסביבה, היא מפני שהן אינן רוצות לקחת את הסיכון הכלכלי, ואינן בטוחות שהסחורה אכן תימכר. עלינו להבין, שככל שנשכיל כצרכנים, לעשות את הבחירות הנכונות, כך נועיל לשגשוג כלכלה תומכת קיימות. בנוסף, המוצרים האיכותיים הידידותיים לסביבה, מבוססים על הרעיון של עמידות לאורך זמן, מה שאומר שאין צורך לקנות מוצר חדש כל עונה. עדיף לרכוש מוצר שהוא איכותי לסביבה למרות מחירו היקר יותר.


לשנס מותניים:

אז אחרי שהבנו מהו הטקסטיל, כיצד התפתח וממה הוא עשוי, מה עלינו לעשות עם המידע? איך יכול האדם הקטן להשפיע על האנושות כולה? האם דבר זה אפשרי? האם לא מאוחר מדי?

אתחיל ואומר בפה מלא, שעדיין לא מאוחר מידי. שיתוף פעולה מלא בין הצרכנים היצרנים, בשילוב רגולציה נכונה בממשלות השונות, תאפשר שיקום של מערכות אקולוגיות ותרומה לפתרון המשבר הסביבתי.

תעשיית הטקסטיל היא אמנם רק מרכיב אחד בפאזל הגדול, אך הכוח שלנו כצרכנים משפיע על הכלכלה כולה. אם בכל פעם שאנו רוכשים מוצר נחקור את מרכיביו, מהיכן הגיע ומה התהליך שעבר, איך הייצור שלו משפיע על הסביבה, מדוע כדאי לנו להשקיע במוצר זה ולא במוצר אחר - נצליח לאזן את ההרס שכולנו אחראים לו.


הנה כמה טיפים להמשך הדרך לצרכן הפשוט, שיוכלו לסייע לתעשיית הטקסטיל והאופנה לפנות לנתיב הנכון:


● בעת הקניה וודאו מהו החומר שממנו מיוצר הטקסטיל. האם החומר עומד בתקנות? האם אתם מודעים לסיכונים הכרוכים בשלבי הייצור השונים? ישנן תגיות על בגדים שמראים תחת אילו תקנות נוצר הפריט – החל ממוצרים אורגנים, טבעוניים, חסכוניים באנרגיה, עד מוצרים המתחשבים בזכויות בני האדם.

● סדרי עדיפויות - העדיפו מוצרי יד שנייה, החליפו בגדים עם קרוביכם. אם בלית ברירה עליכם לרכוש, חפשו מוצר שמקורו מן הטבע, כמו צמר, כותנה, פשתן ועוד. בדרך כלל, השימוש במקורות מהטבע עדיף על השימוש במוצרים סינטטיים. הימנעו עד כמה שניתן ממוצרים מעורבים.

● אם אתם קונים מוצר חדש, שאפו שיהיה עשוי מחומרים ממוחזרים כמה שניתן. וכמובן שיהיה ניתן למחזר אותו.

● תנו עדיפות למוצרים שעושים שימוש יעיל באנרגיה וכימיקלים. נפרט עוד במאמרים הבאים.

● נסו להשקיע במוצר שלא עבר דרך ארוכה כל כך ואנרגיה על מנת להגיע אליכם – והוא בעל טביעת רגל פחמנית מינימלית. חפשו מוצרים המיוצרים באזורכם.

● אם המוצר מיוצר מבעלי חיים - עור, צמר, משי וכדומה, וודאו שהחיות גודלו בצורה נאותה ומכבדת.

● השקעה במוצר שנשאר לאורך זמן עדיפה על מוצר שתאלצו להחליף בתדירות גבוהה.

● כבסו בטמפרטורה נמוכה על מנת למנוע שחרור של חלקיקי מיקרופלסטיק למי הביוב. בנוסף, ניתן להשתמש בשקי כביסה או פילטרים שאוספים את חלקיקי המיקרופלסטיק ומונעים מהם להגיע למקורות מים טבעיים.

● בואו נעזור לחברות האופנה לעשות את המעבר והשינוי הנדרש בכך שנקנה מהן רק מוצרים איכותיים לסביבה.

● מינימליזם - לא צריך יותר מפריט אחד מסוגו. מספיק לנו צעיף אחד לחורף, כובע אחד וכפפות (הבנתם את הרעיון). תתפלאו לראות כמה נפלאים החיים עם פחות חפצים.

● רעיון המעגליות - שחקו את המשחק שבו אתם מנסים לסגור מעגל עם הטבע בכל מוצר שאתם קונים. חשבו איך האריזה, הטקסטיל, הצבע וכל המרכיבים בסוף חוזרים אל הטבע או לתוך מעגלי ייצור אחרים.


כמה סרטונים מעוררי השראה:

https://www.youtube.com/watch?v=63hAHbkzJG4

https://www.youtube.com/watch?v=6r06-dpRsEg&ab_channel=TEDxTalks

https://www.youtube.com/watch?v=yeVU2Ff4ffc&ab_channel=TED

https://www.youtube.com/watch?v=iSAp4vADaqU&ab_channel=TEDxTalks

https://www.nationalgeographic.com/animals/2019/09/vanishing-what-we-lose-when-an-animal-goes-extinct-feature/





מקורות מידע:

https://www.researchgate.net/profile/Ajmal_Hussan2/publication/321443064_Impact_of_Textile_Dyes_Waste_on_Aquatic_Environments_and_its_Treatment/links/5a21b08baca2727dd87ac403/Impact-of-Textile-Dyes-Waste-on-Aquatic-Environments-and-its-Treatment.pdf

https://medium.com/@phoebeyu_ettitude/the-unspoken-problem-of-organic-cotton-sheets-and-your-eco-footprint-ffbaa9987799

Fashion Revolution White Paper, 2020.

Boucher, J. and Friot, D., 2017. Primary microplastics in the oceans: A global evaluation of sources.

Cotton, L., Hayward, A., Lant, N. and Blackburn, R., 2020. Improved garment longevity

and reduced microfibre release are important sustainability benefits of laundering

in colder and quicker washing machine cycles. Dyes and Pigments, 177, p.108120.

De Falco, F., Di Pace, E., Cocca, M. and Avella, M., 2019. The contribution of washing

processes of synthetic clothes to microplastic pollution. Scientific Reports, 9(1).

https://www.forbes.com/sites/jamesconca/2015/12/03/making-climate-change-fashionable-the-garment-industry-takes-on-global-warming/#7a468c079e41

https://www.close-the-loop.be/en/phase/3/end-of-life

https://www.recloseted.com/blog/natural-vs-synthetic

http://www.ecolabelindex.com/ecolabels/?st=country,gb





 

Mobile :+972-54-7499711 Email : sales@sutok.co.il Address: Haifa , Israel. ​​​© 2020 by Sutok | Site Map

 

  • sutok YouTube
  • Instagram Sutok
  • Facebook Sutok
  • LinkedIn Sutok
  • Twitter Sutok

היתר רעלים | היתר פליטה | תסקיר השפעה על הסביבה | פינוי פסולת מסוכנת | ייעוץ סביבתי | תיק מפעל | טיפול בשפכים | טיפול בפסולת מסוכנת