שפכים תעשייתיים וחומרים מסוכנים

 

שפכים תעשיתיים הם שפכים המהווים תוצרי לוואי מתהליך הייצור של מפעל או בית מלאכה מסויים.

לשפכים תעשייתיים מאפייני סיכון רבים ומגוונים בהרבה מאשר לשפכים ביתיים ובמקרים מסויימים מוגדרים כחומרים מסוכנים.

חומרים מסוכנים מאופיינים ע"י מאפייני הסיכון השונים שלהם המתוארים בפירוט ב"ספר הכתום" ומתחלקים על פי תשע קטגוריות עיקריות כשלחלקן ישנן תת קטגוריות.

  1. חומרי נפץ

  2. גזים

  3. נוזלים דליקים

  4. מוצקים דליקים

  5. חומרים מחמצנים

  6. חומרים רעילים וזיהומיים

  7. חומרים רדיואקטיביים

  8. חומרים קורוזיביים

  9. חומרים אחרים

1.חומרי נפץ

קבוצת חומרי הנפץ מכילה מגוון רחב של תת קטגוריות כיוון  שקרו מספר מיקרים בהם שמו חומרים מקבוצת סיכון 1 ללא תת הפרדות יחד והם הגיבו בניהם, יצרו פיצוץ וגרמו לאבדות בנפש.

דוגמא לחומרים פציצים זיקוקי דינור .

1.1חומרי נפץ בעלי סיכון פיצוץ גבוה.

1.2 חומרי נפץ בעלי סיכון יצירת רסס.

1.3 חומרי נפץ בעלי סיכון לאש.

1.4 חומרי נפץ ללא סיכון משמעותי.

1.5חומרי נפץ אדישים בעלי פוטנציאל פיצוץ  גבוה.

1.6חומרי נפץ אדישים.

2.גזים

מחולק לתתי קטגוריות של גזים דליקים, לא דליקים רעילים ועוד.

2.1 גזים דליקים- למשל מימן וחמצן

2.2 גזים לא דליקים - לעיתים דווקא אלה גזים יותר מסוכנים מהדליקים, גזים אלה יוצרים סכנת חנק ובפועל במקרים רבים בהערות סיכונים ובתפעול שוטף לא לוקחים את הגזים הללו עם אמצעי הבטיחות המתאימים. דוגמא לגז חנקן או פחמן דו חמצני.

2.3 גזים רעילים - גזים בעלי רעילות גבוהה או קורוזיביים כמו למשל כלור

​3.נוזלים דליקים -

קבוצה 3 היא נפוצה בחיי היומיום שלנו מאצטון להורדת הלק ועד אלכוהול(אתנול) ,ההגדרה המשותפת להם היא נוזלים העלולים להתלקח בטמפ' נמוכות יחסית למשל בנזין.

4.מוצקים דליקים -

 4.1 מוצקים דליקים - אלה מוצקים שמגיבים באופן עצמי או בעירים באופן מהיר.

 4.2 מוצקים בעלי נטייה להתלקחות ספונטאנית.

4.3מוצקים המגיבים עם מים - ישנם מוצקים שהם ראקטיביים ומסוכנים רק שהם רטובים .

חומרים לדגומא הם מתכות אלקאליות גופרית זרחן פחם פעיל.

5.חומרים מחמצנים -

חומרים בעלי יכולת חמצון, יש הפרדה של תת קטגוריה לחומרים מחמצנים כלליים(5.1) ופרוקסידים(5.2).

6.חומרים רעילים וזיהומיים-

6.1  חומרים רעלים הדורשים חשיפה לריכוז נמוך מאד בכדי ליצור נזק כבד עד מוות (הרעלה אקוטית) דוגמא לחומר כזה היא פנול או ציאניד.

6.2 חומרים זיהומיים -יכולים להיות פסולת זיהומית ביולוגית כמו פסולת בתי חולים או דוגמאות.

7. חומרים רדיואקטיביים-

חומרים הפולטים קרינה רדיואקטיבית

8.חומרים קורוזיביים -

חומרים מאכלים, הם לא למאכל אלא הם "אוכלים" את החומר שבו הם נוגעים , יכול להיות שומן, מתכת אבן גיר או רקמה חיה. משתמשים ביכולות אלא של חומצות ובסיסים במקרים רבים בתעשייה ולעיתים קרובות ישנם שפכים מתעשיית ציפוי המתכות המכילים חומצות או בסיסים עם מתכות כבדות. סוג שפכים אחרים שהינו בעייתי הוא חומרים קורוזיביים שעורבבו עם חומר אורגני.

9.חומרים אחרים -

בפועל בקטגוריה הזאת נכנסים כלל החומרים שלא מכילים את אחד ממאפייני הסיכון האחרים. במקרים רבים שפכים נכנסים לקטגוריה הזאת גם אם מכילים למשל בנזן או חומצה כיוון שלאחר עירבוב עם חומרים אחרים ושינוי הריכוזים הם מאבדים באופן יחסי את מרכיבי הסיכון שלהם .

מאפייני הסיכון לחומרים מסוכנים נותנים לנו מושג איך לפעול ומה לעשות כדי למנוע פגיעה באדם ובסביבה.מאפיינים אלה נקבעים לאחר מספר אנליזות של נתונים שנובעות מפרמטרים כמו ריכוזי מתכות כבדות, שמנים ושומנים, ערך הגבה (pH) , ריכוז חומרים נדיפים, מיקרומזהמים כגון הורמונים ותרופות ועוד. מה הבעייתיות במזהמים כאלו?

  1. זיהום מי תהום (מלחים ומתכות כבדות)

  2. פגיעה ואטימה של הקרקע (שמנים ושמונים)

  3. הרס של צנרת הולכת השפכים (למשל ע"י חומר קורוזיבי)

  4. מיקרומזהמים כגון שאריות תרופות והורמונים

 

כיום בארץ המודעות בנושא חשיבות הטיפול בשפכים עולה,ישנו מגוון הולך וגדל של אתרי טיפול בשפכים תעשייתיים והרגולציה הולכת ומחמירה בנושא, בשנים האחרונות היתה קפיצת מדרגה גדולה בדרישות הבירוקרטיות דבר שמקשה מאד על מפעלים (במיוחד הקטנים) לעמוד בדרישות תאגידי המים משרד הגנת הסביבה והגופים הממונים השונים. במקרים רבים המפעל לא בקיא בדרישות הכלליות והספציפיות עבורו כגון היתר רעלים,היתר פליטה, אישורי מנהל, אישור אינטגרטיבי וכדומה. דבר זה גורם לפגיעה חמורה במפעל ומגיע לעיתים לשימועים וקנסות גדולים. בימים אלה ה"סבלנות" שהייתה למשרד הגנת הסביבה לגבי הפרות שונות הולכת ומתקצרת ואנו שומעים יותר ויותר על מפעלים שמשלמים מאות אלפי ועד מיליוני שקלים על זיהומים והפרות.

המצב כיום משתנה חדשות לבקרים יוצאים חוקים חדשים לגבי מה מותר ומה אסור. למרות השינויים הנישנים דבר אחד ברור- האחריות תמיד על יצרן הפסולת. על היצרן לוודא שמצא את הפיתרון המתאים ביותר לטיפול בפסולת ובמידה ובחר לשלוח אותה לאתר טיפול הוא מחוייב לוודא שהגיע ואכן טופלה ע"י קבלת ושמירת כלל האישורים .

באירופה וארצות הברית התקינה כבר הוטמעה ונכנסו בה רגישויות רבות שעדיין לא קיימות אצלנו , בפועל כל מפעל על פי סוג התעשייה , האזור בו הוא ממוקם ויעד השפכים נקבע למי הקולחין היוצאים ממנו פרמטרים שעליו לעמוד בהם מבחינת ריכוזי מלחים, מתכות כבדות וערכים אורגניים.

דוגמא מצרפת היא מפעל לטיפול תרמי הפועל בשיתוף פעולה עימנו שמזרים את הקולחין שלו לנהר ליד כאשר ריכוז המלחים(נתרן, כלוריד..) שמותר לו עולה בסדרי גודל מהריכוזים המותרים להזרמה בארץ, הצרפתים מסבירים שהרגולציה מתחשבת בספיקות של הנהר מספיק גדולות ביחס לספיקת קולחין ומאפשרות מיהול משמעותי.

כלומר בפועל כל מקרה ומקרה נבחן לגופו.

בימינו אנו רואים בארץ ניצנים ראשונים של התאמה זאת למפעלי טיפול , למשל בהבחנה בין מפעלים המזרימים את הקולחין למט"שים לאחרים שמזרימים לבריכות אידוי ולפיכך אוסרים הגעה של שפכים מתעשיית הפרמאצבטיקה למפעלים השופכים למט"שים מהחשש שיגיע למי השקייה .עד שהרגולציה תתאים את עצמה ותרד לרזולוציות הנדרשות המפעלים והתעשייה ימשיכו לשאת בנטל.

כל עוד לא תהייה רגולציה מאפשרת שמנגישה ומקלה על המפעלים והתעשייה לגבי מה כן לעשות ואיך לעשות, לעומת  מתן קנסות ללא הסברים והבהרות, השוק השחור בתחום יגדל . הפסולת תגיע למקומות לא רצויים, לשוחת הביוב, לשדה או במקרים מסויימים כמו השמן השחור מהמוסכים יוברח לשטחים ולעזה כחומר בערה על אף תכונות הסיכון המצריכות טיפול ויחזור אלינו בצורת עשן הפוגע בסביבה ובנו.

לסיכום לשפכים תעשייתיים מאפייני סיכון רבים ומגוונים שמצריכים טיפול והתייחסות שונה מאשר שפכים ביתיים. שפכים תעשייתיים עלולים לגרום לפגיעה במים בקרקע באדם ובסביבה ולכן יש למצוא את אופן הטיפול המתאים ביותר עבור השפכים על ידי סקר שפכים מקיף, הפחתה במקור וטיפול רלוונטי. הרגולציה בארץ מתפתחת וגדלה בשנים האחרונות אך עם זאת יש לה עדיין כברת דרך.

 

חברת סוטוק הנדסה סביבתית עוסקת בייעוץ, תכנון וניהול פרויקטים סביבתיים. החברה בעלת ניסיון מעשי בתחומי טיפול בשפכים תעשייתיים, רישוי, ניהול פרויקטים ומתקני קצה . החברה נותנת מעטפת כוללת לכלל האישורים והדרישות הנדרשים למפעל, בצורה המקצועית ביותר.חברת סוטוק נותנת מענה רחב ומקיף על ידי שיתופי פעולה עם חברות תכנון, ייעוץ וטיפול בפסולת הגדולות בעולם.

השירותים שאנו נותנים הם :

1. רגולציה וייעוץ סביבתי.

2. טכנולוגיות טיפול בשפכים תעשייתיים.

3.מתקני קצה וייצוא פסולת.

ליצירת קשר לחצו כאן


       

עקוב אחרינו
  • Google+ - Sutok
  • sutok YouTube
  • Instagram Sutok
  • Facebook Sutok
  • LinkedIn Sutok
  • Twitter Sutok
Contact:

Mobile :+972-54-7499711

Email : maor@sutok.co.il

Adress: Haifa , Israel.

​​​

© 2018 by Sutok