מדענים בחברה 22C2Sense המציאו "אף" שיכול לזהות מתי אוכל מקולקל. יש כיום בעייה רצינית ביותר של זריקת אוכל בגלל שהוא התקלקל. לפי הNRDC בין 30-40% מהאוכל המיוצר נזרק. סיבה עיקרית לזה היא האוכל נזרק לפני שמספיקים לאכול אותו. ריקבון של אוכל הוא בעייה גם ברמת התעשייה, גם ברמת המכירה (סופרים ומסעדות) וגם בעייה בבתים של אנשים. כאשר תהליך הריקבון מתחיל נפלטים גאזים מסויימים, בפירות נפלט אתילן, בבשר נפלט אמוניה וכך הלאה. כאשר יש הרבה פירות אחד ליד השני, כשמתחיל ריקבון באחד מהפירות ומתחילה פליטה של אתילן זה מזרז את תהליך הריקבון של שאר הפירות בסביבה. אם ה"אף" יכול לזהות ולהתריע יהיה אפשר לזרוק את הפרי שמתחיל להירקב ובכך למנוע ריקבון של שאר הפירות. ברמה הביתית אני מדמיינת מקרר שיכול בעזרת חיישנים שמזהים את הגזים הנפלטים, לזהות שאוכל מסוים שמתחיל את תהליך הריקבון ולהתריע. ככה יהיה אפשר לדעת שצריך למהר ולאכול את אותו האוכל לפני שכבר מאוחר מדי. זה תורם לכלכלה מעגלית בגלל שהמוצר יפחית את כמות הזבל מתעשיית המזון. ברור שבשביל שזה יהיה לגמרי מעגלי, החיישן עצמו יצטרך להיות עשוי מחומרים ממוחזרים ושיהיה אפשר למחזר אותו כאשר הוא מתקלקל. חיסרון שעלול להיווצר הוא שאנשים יזרקו אפילו יותר אוכל שבפועל לגמרי בסדר לאכול בגלל שהחיישנים התריע שהוא מתחיל את תהליך הריקבון. האם יכולת ההתראה הזו תאפשר לנו באמת לפעול בתבונה ולהפחית את האוכל שאנו זורקים או שהיא תגרום לפרנויה מוגברת בנוגע לטריות של האוכל ובפועל תגרום לזה שיותר אוכל יזרק?
בפתרון מהסוג הזה הייתי ממליצה לשלב גם חינוך סביבתי
יש כל כך הרבה דברים שאפשר לייצר מפירות וירקות שזמנם עבר (החל מריבות, משקאות ועד חומרי ניקוי לצריכה ביתית וכמובן דשן), כך גם להפחית את כמות הפסולת הנאספת, משונעת ונטמנת, וגם לחבר את האנשים חזרה למה שאיבדנו בדרך...
עשיתי את המטלה הראשונה שלנו בדיוק בנוסה הזה. הייתי רוצה ״אף״ כזה אצלי במטבח :)