בפוסט קודם כתבתי על צריכת האנרגיה של שרתים ושירותי ענן.
חלק גדול מהמערכת הכלכלית שלנו היום שהולך וגדל הוא מטבעות אינטרנטיים כמו הביטקוין. מחקר חדש שיצא מעריך שצריכת האנרגיה השנתית של כריית ביטקוין או מטבעות קריפטו אחרים שווה לצריכה השנתית של אוסטרליה כולה, צריכת האנרגיה באישור עסקה אחת במטבע הדיגיטלי משתווה לצריכת החשמל הממוצעת בבית הולנדי בשבוע. סה"כ צריכת האנרגיה השנתית יכולה להגיע ל0.5% מכלל צריכת האנרגיה העולמית(!). לפי ההערכה כריה של מטבעות קריפטו (שמתבצע ע"י פיצוח של אלגוריתמים מסובכים) צורכת פי 3 יותר אנרגיה מכריית זהב.
עדיין לא הייתי מחשיב את כריית הזהב ליותר סביבתית, אם ניקח את ההשלכות של פתיחת בור באדמה, שפכים עם מתכות וכבדות וכו', אבל גם לצריכת האנרגיה יש השלכות.
מבחינתי השאלה תמיד חוזרת על עצמה, האם הדיגיטלי תמיד יותר סביבתי או שאנחנו פשוט לא רואים את ההשלכות של הדיגיטל לעומת חומרים קשיחים?
אמנם המחקר מדבר על צריכות אנרגיה אבל השאלה יותר רחבה ממה שהאינטואיציה מעלה לנו במחשבה. קל לנו יותר להתחבר למראה של פליטות מארובה או פסולות של נייר וכד', אנחנו לא תמיד זוכרים שמחשבים ושרתים גם עשויים מחומר קשיח וחומרים לא כ"כ ידידותיים לסביבה שלא תמיד ניתן להחזיר לשימוש.
לדעתי אלו נקודות שחשוב לקחת בחשבון כשאנחנו מנסים להיות יותר סביבתיים, כמו למשל לחסוך בנייר. הבעיה שהשאלות האלו מסובכות ומורכבות יותר משנרצה.
תודה. באמת העלית פה הרבה נקודות שבחרתי לא להתייחס אליהן בפוסט.
טוב לדעת שלתחנות הכריה מודעות לצריכת האנרגיה שלהן ושבוחרים להפעיל אותן על אנרגיות מתחדשות.
כמובן שמכרה זהב הוא לחלוטין לא סביבתי, כמו שכתבתי מכרות הם נזק נופי נורא ולפעילות הכריה השלכות על זיהומי קרקע ושפכים במתכות כבדות ושאר רעות. שלא לדבר על פליטות חלקיקים וקרינה ועוד. כריית ביטקוין כשלעצמה הרבה יותר נקיה, אבל לדלקים שצריך בשביל הכריה עצמה גם יש השלכות מרחיקות לכת. אבל כמו שכתבת היא הולכת ומתבססת על אנרגיות מתחדשות.
אבל אתה באמת חושב שהביטקוין הוא אופציה ריאלית לשמירת ערך?
הרבה ממטבעות הקריפטו אינם צרכני חשמל גדולים, לכן אתמקד בביטקוין, הצרכן הראשי.
ביטקוין מבוסס על העקרון של הוכחת עבודה כדי להבטיח את יציבות הרשת. מבלי להכנס לעומק, הדבר מבוסס על צריכת חשמל שמהווה את הוכחת העבודה. מבחינת ביטקוין, העקרון מוכיח את עצמו, ועובד כבר עשר שנים מבלי הצורך בממשלה שמנהלת אותו. ההבט החברתי של ביטקוין הנו מהפכה שתובן לציבור, וזה יקרה כנראה כבר בשנים הקרובות. ביטקוין, כמטבע, מאפשר לנוו להיות הבנק של עצמנו. משמעו שתפקיד הבנקים בחיינו יקטן מאד, והם יצטמצמו משמעותית. על פניו החסכון הסביבתי מכך יהיה עשרות מונים גדול יותר מה"נזק" הסביבתי של ביטקוין. הפתרון שאיפשר זאת כשלעצמו הנו גאוני הן בתשתית המתמטית והתכנונית, והן באופן הביצוע.
מנגנון הכרייה, זה שמייצר את ביטקוין תוך כדי אישור בלוקים של עסקות, הנו תחרותי ביותר. אלפי תחנות כרייה מפוזרות בעולם ומתחרות ביניהן במחשבים חזקים הצורכים אנרגיה רבה. אלו שהחשמל שלהן יקר יותר לא ישרדו כיון שהתמורה להשקעה תהיה שלילית. לכן התחנות נודדות צפונה לאיסלנד, קנדה וטקסס (בה יש עודפי אנרגית רוח). זו רק שאלה של זמן שהכרייה תהיה מבוססת כולה על אנרגיות מתחדשות.
יש גם את המצב בו נוצרים עודפי אנרגיה בשעות השפל ותחנות הכרייה יכולות לרכוש חשמל זה ובכך להוזיל את עלות החשמל לתושבי הסביבה. (לא נתקלתי בדוגמאות חיות כאלה)
בתחרות בין ביטקוין לבין הזהב כמחדני שמירת ערך, לדעתי ביטקוין ייתר בהדרגה את הזהב. בהשואה מול עלות הכרייה של הזהב, יש לזכור שאחרי הכרייה צריך גם לשמור על הזהב ולנייד אותו לפי הביקוש. עסק יקר.