בפוסט קודם כתבתי על צריכת האנרגיה של שרתים ושירותי ענן.
חלק גדול מהמערכת הכלכלית שלנו היום שהולך וגדל הוא מטבעות אינטרנטיים כמו הביטקוין. מחקר חדש שיצא מעריך שצריכת האנרגיה השנתית של כריית ביטקוין או מטבעות קריפטו אחרים שווה לצריכה השנתית של אוסטרליה כולה, צריכת האנרגיה באישור עסקה אחת במטבע הדיגיטלי משתווה לצריכת החשמל הממוצעת בבית הולנדי בשבוע. סה"כ צריכת האנרגיה השנתית יכולה להגיע ל0.5% מכלל צריכת האנרגיה העולמית(!). לפי ההערכה כריה של מטבעות קריפטו (שמתבצע ע"י פיצוח של אלגוריתמים מסובכים) צורכת פי 3 יותר אנרגיה מכריית זהב.
עדיין לא הייתי מחשיב את כריית הזהב ליותר סביבתית, אם ניקח את ההשלכות של פתיחת בור באדמה, שפכים עם מתכות וכבדות וכו', אבל גם לצריכת האנרגיה יש השלכות.
מבחינתי השאלה תמיד חוזרת על עצמה, האם הדיגיטלי תמיד יותר סביבתי או שאנחנו פשוט לא רואים את ההשלכות של הדיגיטל לעומת חומרים קשיחים?
אמנם המחקר מדבר על צריכות אנרגיה אבל השאלה יותר רחבה ממה שהאינטואיציה מעלה לנו במחשבה. קל לנו יותר להתחבר למראה של פליטות מארובה או פסולות של נייר וכד', אנחנו לא תמיד זוכרים שמחשבים ושרתים גם עשויים מחומר קשיח וחומרים לא כ"כ ידידותיים לסביבה שלא תמיד ניתן להחזיר לשימוש.
לדעתי אלו נקודות שחשוב לקחת בחשבון כשאנחנו מנסים להיות יותר סביבתיים, כמו למשל לחסוך בנייר. הבעיה שהשאלות האלו מסובכות ומורכבות יותר משנרצה.
הרבה ממטבעות הקריפטו אינם צרכני חשמל גדולים, לכן אתמקד בביטקוין, הצרכן הראשי.
ביטקוין מבוסס על העקרון של הוכחת עבודה כדי להבטיח את יציבות הרשת. מבלי להכנס לעומק, הדבר מבוסס על צריכת חשמל שמהווה את הוכחת העבודה. מבחינת ביטקוין, העקרון מוכיח את עצמו, ועובד כבר עשר שנים מבלי הצורך בממשלה שמנהלת אותו. ההבט החברתי של ביטקוין הנו מהפכה שתובן לציבור, וזה יקרה כנראה כבר בשנים הקרובות. ביטקוין, כמטבע, מאפשר לנוו להיות הבנק של עצמנו. משמעו שתפקיד הבנקים בחיינו יקטן מאד, והם יצטמצמו משמעותית. על פניו החסכון הסביבתי מכך יהיה עשרות מונים גדול יותר מה"נזק" הסביבתי של ביטקוין. הפתרון שאיפשר זאת כשלעצמו הנו גאוני הן בתשתית המתמטית והתכנונית, והן באופן הביצוע.
מנגנון הכרייה, זה שמייצר את ביטקוין תוך כדי אישור בלוקים של עסקות, הנו תחרותי ביותר. אלפי תחנות כרייה מפוזרות בעולם ומתחרות ביניהן במחשבים חזקים הצורכים אנרגיה רבה. אלו שהחשמל שלהן יקר יותר לא ישרדו כיון שהתמורה להשקעה תהיה שלילית. לכן התחנות נודדות צפונה לאיסלנד, קנדה וטקסס (בה יש עודפי אנרגית רוח). זו רק שאלה של זמן שהכרייה תהיה מבוססת כולה על אנרגיות מתחדשות.
יש גם את המצב בו נוצרים עודפי אנרגיה בשעות השפל ותחנות הכרייה יכולות לרכוש חשמל זה ובכך להוזיל את עלות החשמל לתושבי הסביבה. (לא נתקלתי בדוגמאות חיות כאלה)
בתחרות בין ביטקוין לבין הזהב כמחדני שמירת ערך, לדעתי ביטקוין ייתר בהדרגה את הזהב. בהשואה מול עלות הכרייה של הזהב, יש לזכור שאחרי הכרייה צריך גם לשמור על הזהב ולנייד אותו לפי הביקוש. עסק יקר.
תודה. באמת העלית פה הרבה נקודות שבחרתי לא להתייחס אליהן בפוסט.
טוב לדעת שלתחנות הכריה מודעות לצריכת האנרגיה שלהן ושבוחרים להפעיל אותן על אנרגיות מתחדשות.
כמובן שמכרה זהב הוא לחלוטין לא סביבתי, כמו שכתבתי מכרות הם נזק נופי נורא ולפעילות הכריה השלכות על זיהומי קרקע ושפכים במתכות כבדות ושאר רעות. שלא לדבר על פליטות חלקיקים וקרינה ועוד. כריית ביטקוין כשלעצמה הרבה יותר נקיה, אבל לדלקים שצריך בשביל הכריה עצמה גם יש השלכות מרחיקות לכת. אבל כמו שכתבת היא הולכת ומתבססת על אנרגיות מתחדשות.
אבל אתה באמת חושב שהביטקוין הוא אופציה ריאלית לשמירת ערך?
תיקון קטן - לכורים אין מודעות סביבתית, רק לעשיית כסף. הם מתחרים ולכן אלו שעלות ההפקה זולה יותר ישרדו. מרבית העלות היא אנרגית חשמל למחשב וחשמל למערכות הקירור במכרות בהן מצטופפות מאות יחידות חישוב. המאמרים המשווים זהב לביטקוין מראים שבמרבית הפרמטרים המהותיים לשמירת ערך ביטקוין זוכה בקלות. אבל שמירת ערך קשור באמונה. אין שום ערך בזהב שאינו האמונה בו ככזה. (למעט הזהב שמיוצר עבור התעשייה לרכיבים אלקטרוניים וזה שעולה על אזני נשינו). הזהב הנו המשך של שרשרת עצמים כמו קונכיות, שתפקידם היה להקל על העברת ערך בין פרטים, ולכן היו צריכים להיות נדירים, מתניידים, ושלא ניתן לשכפלם. כל עצם שהיה יעיל יותר הדיח את קודמיו, והזהב (פחות או יותר) את הכסף. ב 1971 ניסכון הסיר את הזהב כבסיס הדולר, ואת נדירותו קבע הממשל והפדראל ריזרב. לכן הדולר לא שומר ערך והזהב נשאר כאמצעי מפלט למקרי חרום כלכלי. משקיעים חכמים מפזרים סיכון בין השאר בנתח צמוד זהב (כי אחזקת מטילי זהב ישירה הוצאה מחוץ לחוק בארה"ב). הצפי הספקולטיבי לגבי מחיר הזהב מול מחיר ביטקוין לא בר השוואה. במצבים מסוימים זהב יכול להכפיל את עצמו (X2), אך בביטקוין מדובר ב X10 ו X100. אבל עם אבל גדול: מקדם הסיכון הרבה יותר גבוה. מהתאור הקודם שלי, אפשר להבין שהיתה השקעה גדלה והולכת משך 10 שנים באנרגיה לתוך ביטקוין מה שמתבטא כיום במחיר. זאת בנוסף להשקעות רבות של אנשים המאמינים ברעיון (או בתשואה, או בשניהם). הסופיות של כמות הביטקוין האפשרית היא שמקנה לו את תכונת שמירת הערך (במובן של עליית ערך אקספוננציאלית בטווח הארוך). זהו כרגע המטבע היחיד שאינו נשלט ע"י אף אחד, עקב גודלו וריבוי המשתתפים קשה לבצע האמבושים, וכל שינוי בתוכנה צריך קונצנזוס של הסכמת כל המעורבים.
עשרות מתכנתים עוסקים במשרה מלאה בשיפורים נדרשים, תמורת ביטקוין, ועוד מאות שהיו או עדיין מעורבים בזמנם הפנוי.
לאור זאת, ניתן להניח שביטקוין הנו מכשיר לשמירת ערך.
למרות שיש הרבה מקומות בהם ניתן לרכוש מוצרים בביטקוין, כמחצית ממחזיקי ביטקוין הם "הודלרים", כאלה שמאמינים שזו תהיה הפנסיה שלהם, ילדיהם ונכדיהם, אז נראה להם מגוחך להוציא אותו על מוצרים אם לא חייבים.
זו אינה המלצה לרכישה כמובן, כי ביטקוין יכול ליפול, למשל בגלל רגולציה משתקת (לא סביר, הבנקים איחרו את המועד) או טכנולוגיה חדשנית (שתפצח את המפתחות הסודיים של המחזיקים בביטקוין). לגבי הגורם השני זו תהיה מכה לכל העולם הדיגיטלי ולכן חייב יהיה להמצא פתרון גורף.
המשך לתשובה קודמת, בדיוק נתקלתי במאמר שמתאר תחנת כח שמנצלת את עודפי החשמל לכרייה. תחנה שהשתדרגה מהפקה בפחם להפקה בגז