בחזרה לעתיד 2-זבל כדלק?

בסרט "בחזרה לעתיד 2", כשדוק ומרטי מגיעים לעתיד, דוק מתדלק את הדלוריאן בזבל ביתי. כילד זה היה נראה מאוד מוזר ולא הגיוני. זבל זורקים לפח, ומכוניות צורכות דלק.

היום, יש יותר ויותר פיתוחים והטמעות של טכנולוגיות שזה מה שהן עושות, משתמשות בזבל כדלק. לא ייאמן!

ולמרות שזה מדהים, הרבה מהטכנולוגיות האלה מעוררות התנגדות, בין היתר בגלל חלק מהדברים שאנחנו זורקים לזבל.

אז על מה אנחנו מדברים בעצם? איך מפיקים אנרגיה מפסולת? תלוי על איזו פסולת מדברים.

גזיפיקציה-בתהליך הזה אנחנו בעצם לוקחים פסלות פחמנית, כמו למשל פלסטיק ועץ, ושורפים בטמפרטורה גבוהה בלי חמצן ובלחץ גבוה. בשריפה נוצר גז שנקרא גז סינטטי שבו אפשר להשתמש לייצור אנרגיה ולהפקה של דלקים אחרים. תהליך יעיל אבל צורך הרבה מאוד אנרגיה בעצמו.

פירוליזה-אותו תהליך שבו מייצרים פחם, שריפה של ביומסה בלי חמצן. בניגוד לגזיפיקציה, כאן אנחנו רוצים רק את הפחם שנוצר בשריפה.

עיכול אנאירובי-חידקים שמעכלים את הפסולת האורגנית שלנו (שאריות של ירקות ופירות) בסביבה בלי חמצן מפיקים גז מתאן. את הגז אפשר לשרוף כגז בישול או לייצר איתו חשמל כמו גז טבעי רגיל. התהליך הזה לא מוגבל רק לפסולת כזאת. שימוש פופולרי לעיכול אנאירובי הוא בטיפול בצואה של פרות, וקיימת גם טכנולוגיה להפקה של גז מהשירותים שלנו בבית. זה כבר ממש מעגלי.

שריפה של פסולת-כנראה התהליך שגורם להכי הרבה התנגדות. כמו שזה נשמע, שורפים את הפסולת בתוך ריאקטור ומשתמשים בגז ובחום כדי להפיק אנרגיה. זה היה פתרון להיפטרות מפסולת במשך אלפי שנים.

הבעיה בתהליך הזה שכמובן נוצרים הרבה מאוד גזים מזהמים שמצריכים טיפול, ואפר שנוצר מתהליך השריפה.

כיום, ניתן למיין את הפסולת יותר טוב כדי שבסופו של דבר לריאקטור ייכנסו רק פסולות שבאמת יכולות להישרף ולייצר כמה שפחות מזהמים בשריפה בתהליך שנקרא RDF או דלק שנוצר מפסולת.

שימוש בשמן משומש לכלי רכב-קיימת תעשיה גדולה של תחליפי דלקים פוסיליים, ביניהם גם ביודיזל משמנים צמחיים. את אותו הביודיזל ניתן להפיק משמן משומש, מחנויות פלאפל, צ'יפס וכד'.

כמובן שכל הזמן יש עוד ועוד פיתוחים, אנחנו רק צריכים לשנות את התפיסות שלנו.