העולם גלובלי, כל אחד מאיתנו הוא יבואן בפני עצמו. אנחנו מזמינים הכל באינטרנט וממש בזול. זה באמת משתלם לנו?
לא כ"כ מזמן, אפילו אצל סבא וסבתא, היו מייצרים מוצרים שמיועדים להחזיק שנים. בהתאם, היה גם כלכלי יותר לתקן מוצר מאשר לזרוק ולקנות חדש. אלו היו דברים שממש עברו בירושה מדור לדור.
היום, זה אפילו לא שווה את הטרחה. למה לטרוח לחפש בעל מקצוע, להפקיד את המוצר שעלה כמה עשרות שקלים לתיקון, וכנראה לשלם בערך את אותו הסכום, כשאפשר לקנות בדיוק אותו דבר וחדש!
אז מה בעצם קורה פה? אנחנו מוותרים על איכות המוצרים שאנחנו רוכשים, מאפשרים ליצרנים להוזיל בעלויות של חומר וייצור, ובעצם המון מקצועות שהיו רלוונטיים כשהיינו קטנים הפכו ללא נחוצים. בעלי מלאכה כמו סנדלרים, רפדים, טכנאים וכד' פורשים ואין מי שיחליף אותם, ואין גם למה. למה לקנות ארון מחנות מקומית כשבאיקאה זה עולה 60% פחות? אז הילדים יקנו ארון משלהם כשיגדלו.
אבל מה ההשלכות של מצב כזה?
קודם כל, פסולת. אנחנו זורקים וזורקים, כי זה יותר שווה, כי יש מי שיאסוף אחרינו או כל מני סיפורים שאנחנו יכולים לספר לעצמינו. אז יישבר, נקנה חדש. אבל הפסולת הזאת היא מחיר נוסף שמגולם בתשלומים אחרים שאולי אנחנו לא משלמים עדיין אבל הילדים שלנו כנראה כן.
דבר נוסף, הכסף שלנו יוצא החוצה, למדינה בצד השני של העולם, למישהו שאנחנו לא מכירים. זה לאו דווקא רע, מניע את הכלכלה העולמית וכו', אבל האם זה באינטרס שלנו? לא עדיף שלפחות חלק מהכסף יישאר אצלנו בתוך הקהילה? לשלם לשכן בשביל מוצר שיכול להיות איכות יותר גבוהה, או לספק עבודות לא/נשים אחרים בעיר שלנו, ע"י מתן שירות למוצר במקרה הצורך?
האם יותר קל לנו לתת יותר אמון ולסמוך על מוכר בחנות אינטרנטית, שמוכר לא/נשים בכל העולם, מאשר במישהו מהקהילה שלנו, שגם ההורים, או החברים שלנו קונים אצלו?
אנחנו בעולם המערבי נהנים כיום מהמחירים הזולים שמתאפשרים הודות לשכר עבודה נמוך יותר במדינות מתפתחות, אבל הברז יכול להיסגר יותר בקלות. כשהמשאבים ומקורות המחיה שלנו בשליטתנו, אנחנו פחות תלויים בגורמים מבחוץ שיסגרו לנו את הברז. הדבר תקף לא רק למוצרים מאתרים כמו עלי אקספרס, אלא גם לדלקים, ירקות ומשאבים חשובים אחרים. בנוסף, יש יותר סיכוי שהכסף שהוצאנו בעסק מקומי יחזור אלינו מבני הקהילה שלנו, או מהממשלה בצורה עקיפה, ושהעבודה שלנו תישמר. זה במקום לתהיה תלויה בחברה שמנוהלת מהצד השני של העולם, ושאת האינטרסים שלה אנחנו לא יכולים לדעת.
לרעיון זה קוראים כלכלה מקומית. יש לו הרבה יישומים בעולם, בין אם זה מטבע מקומי ותנועת ערי מעבר, ובין אם קמפיינים לאומיים כמו קונים רק כחול לבן, שבא לעודד את התעשיה המקומית. אבל היתרונות שלה הם פשוטים להבנה.. כמשאב מנוהל על ידינו, אז הידע אצלנו, התלות שלנו בגורמים מבחוץ קטנה, ואפשר להבטיח שלפחות חלק מהכסף יישאר בתוך הקהילה.